במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה, בית המשפט העליון דן בשאלה האם שיתוף (Share) או סימון "לייק" (Like) לפרסום של מישהו אחר ב- Facebook שעלה כדי לשון הרע, עשוי להקים עילת תביעה גם נגד אותו משתמש המשתף את הפוסט.
בית המשפט העליון קבע כי יש לראות בפעולת השיתוף (Share) ברשתות חברתיות (בשונה מ-LIKE) כ"פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, אשר עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי.
חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט וזאת על אף שהחוק נחקק לפני למעלה מיובל שנים, מבלי שהמורכבויות של עידן ברשתות החברתיות היו נגד עיניו של המחוקק. עם זאת, צריך להתחשב במאפיינים השונים של רשת האינטרנט ולשמור על נקודת האיזון הנכונה בין מימוש תכליתו של חוק איסור לשון הרע לבין חופש הביטוי.
ככלל, פעולה ישירה של כתיבת "סטטוס" או "פוסט" ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע.
בכל הנוגע לפעולות שאינן יוצרות מסר חדש ועצמאי ושעיקר מטרתן היא להתייחס לתוכן שפורסם על ידי משתמש אחר ברשת, ביהמ"ש קבע שיש להבחין בין פעולת השיתוף (Share) לבין סימון הלייק ((LIKE וקבע כי רק Share עולה כדי פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע.
שכן, פעולת השיתוף יוצרת מעין "עותק" של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי. באופן כללי ניתן לומר כי פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת (ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי"), מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף.
מנגד, קשה לראות בסימון לייק יצירת "עותק" של הדברים וחזרה עליהם. אכן, לעתים האלגוריתם של הרשת החברתית מוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה, וכפועל יוצא מכך משתמשים אלו נחשפים גם לפרסום המקורי מושא הלייק. אולם, במצב דברים זה אין לומר שהמשתמש עצמו – אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום המקורי – הוא שחוזר עליו בפני משתמשים אלו, אלא משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית.
יחד עם זאת, המסקנה כי יש מקום להכיר בפעולה של שיתוף ברשת החברתית כפרסום במובנו של חוק איסור לשון הרע, כך שניתן יהיה להגיש תביעות גם כנגד משתפים, ולא רק נגד המפרסם המקורי של הדיבה, מעלה מספר חששות, כך לדוגמה:
חשש מפני "תביעה בררנית" – בהנחה למשל שפוסט מסוים שיש בו משום לשון הרע שותף על-ידי מאות משתמשים, כיצד יבחר הנפגע כנגד מי מהם להגיש את התביעה?
חשש מפני "תביעות השתקה" כלפי התבטאות לגיטימית – הנושא טרם נדון בהרחבה בפסיקה הישראלית. עם זאת, קיימת הכרה בכך שמאפיינים מסוימים של תביעה עשויים לעורר את החשש כי מדובר בתביעה שהוגשה בעיקרה למטרה לא ראויה של השתקת התבטאות לגיטימית, ולא ממניע של רצון לקבל תרופה בגין פגיעה.
חשש מפני הרחבה של מעגל הנתבעים הפוטנציאלי והצפת בתי המשפט בתביעות סרק.
בית המשפט לא נתן מענה מקיף לחששות אלו אך ציין כי המענה העיקרי לחששות שהוצגו לעיל מצוי במנגנונים המובנים בתוך חוק איסור לשון הרע, בדמות ההגנות וההקלות הקבועות בו, כמו גם במנגנונים אחרים כגון איסור שימוש לרעה בהליכי משפט.
אכן השיתוף ברשתות החברתיות מהווה אמצעי חשוב מעין כמותו לקידום חופש הביטוי אך לצד זאת, ישנה חשיבות מיוחדת גם להגנה על שמו הטוב של האדם במסגרת פרסומים ברשתות החברתיות, אשר אינה נופלת מחשיבות ההגנה על חופש הביטוי בזירה המקוונת.
* אין באמור במאמר זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
